החלטה בתיק רע"א 3537/04

1.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת ש. דותן) אשר דחה ערעור על החלטת כב' הרשם ע. אזר ז"ל אשר הורה על עיקול זמני לטובת המשיבים להבטחת פסק דין לטובתם אם וכאשר ינתן בתביעה שהגישו נגד המבקש.

2.        המשיבים הגישו תביעה כספית נגד המבקש בסכום של כ-3.5 מליון ש"ח, כשעילתם העיקרית היא מעשה מרמה שבוצע כלפיהם בידי המבקש באמצעות חוזים שכרת עימם. על פי שני חוזים שנכרתו בין הצדדים, התחייבו המשיבים לשלם למבקש סכום כולל של 1 מליון דולר. הם שלמו בפועל 700 אלף דולר ולא קבלו דבר בתמורה, אף שעל פי תנאי החוזים, בתמורה לכספי השקעתם, היו המשיבים אמורים לקבל מניות בחברה שעתידה היתה לקום בידי המבקש. טענת המשיבים היא כי החוזים שנחתמו בינם לבין המבקש הם חוזים למראית עין, וכי העסקה האמיתית ביניהם היתה לרכישת מניות בחברה הקימת של המבקש, וזאת לאחר תשלום 400,000 דולר על ידם, שאז היה על המבקש להעביר לידיהם מניות ולאפשר להם למנות דירקטור בחברה. הם תובעים את ביטול החוזים והשבת כספים ששילמו, ולחלופין, השבת הכספים מכח הפרת חוזה על ידי המבקש. המבקש טוען כנגדם כי החוזים שנחתמו הם אמיתיים, ומבטאים את ההסכמה האמיתית בין הצדדים וכי המשיבים הם שהפרו אותם בכך שלא העבירו את יתרת התמורה עד ל-1 מליון דולר שהתחייבו להעביר אליו על פיהם. המשיבים בקשו להטיל עיקול זמני על נכסי המבקש להבטחת תביעתם. בהחלטת הרשם אזר ז"ל בקשתם נתקבלה. לאחר בחינת כתב הטענות וראיות ראשוניות הוא קבע כי מתקיימים תנאים להטלת עיקול זמני. לגישתו, בנסיבות הענין יש, לכאורה, ממש בטענות המשיבים בתביעה, וכן קים חשש כי המבקש לא יפרע את סכום פסק הדין באם ינתן נגדו. בית המשפט המחוזי אימץ את גישתו של הרשם והתחזק בדעתו בדבר קשייו הצפויים של המבקש לקיים את פסק הדין באם ינתן נגדו, לאור ראייה נוספת שהוגשה.

3.        בבקשת רשות הערעור, חוזר המבקש על טענותיו שהשמיע בערכאות דלמטה. הוא כופר בניתוח הלכאורי שנעשה בהחלטות הקודמות לגבי תוקפם המשפטי של ההסכמים בין הצדדים, וכן לגבי קיומו של חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין אם לא ינתן צו עיקול. כן טען לשיהוי, ולשיקולים שבמאזן נוחות, המצדיקים, לטענתו, התערבות ערכאה זו.

4.        אין מקום למתן רשות ערעור. הענין אינו מעלה סוגיה בעלת השלכה כללית החורגת מעניינם של הצדדים, אשר הוא עצמו נבחן ונבדק בידי שתי ערכאות. לפנינו שתי החלטות מנומקות היטב, המתבססות על חומר ראיות וטענות שהובאו בפני הערכאה הדיונית וערכאת הערעור. אין עילה לבחינה נוספת של הסוגיה בערכאה שלישית, מה גם שעל פניו, אינני רואה הצדקה להתערב במסקנות הערכאות הקודמות לגוף החלטותיהן, אשר פירשו והחילו כראוי את הוראות הדין.

           הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, כ' בשבט תשס"ה (30.1.05).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: